סבא אסא ברטוב מספר :
לפני כשנתיים התאספנו בני משפחה, צאצאי חברי גרעין "עתיד" מבוקובינה לציין את תאריך עלייתם על הקרקע באדמת תל תורא בעמק יזרעאל.
גרעין "עתיד" נוסד על ידי יוצאי בוקובינה (היום רומניה ואוקראינה). יהודי בוקובינה תרמו כסף רב לרכישת אדמות בעמק ובתמורה הובטח להם להקים ישוב על ידי יוצאי עירם. בארגון שהוקם היו גם הורי לובה ושלמה גוטמן-ברטוב .
לאחר סחבת אין סופית מצד המוסדות ,תירוצים והתחמקות מהבטחות עלו חברי הארגון על האדמה שהובטחה להם בתל תורא-וזאת ללא "ברכת המוסדות".
תל תורא (תל שור) הוא תל עתיק השוכן בין כפר יהושע לכפר ברוך, נישא מעל העמק וסביבו מעיינות וביצות. המקום שבה את לב המתיישבים החדשים ועליו הם הקימו את הצריפים למגורים להם לבהמות ולעופות. אולם קשיים רבים החלו מייד בתחילת התיישבותם, המוסדות התנכלו להם ,מנעו מהם תקציבים לפיתוח וניסו בכל כוחם להצר את צעדיהם. גם הטבע לא חס עליהם, בביצות שסבבו אותם שרצו יתושי האנופלס ורוב החברים סבלו מקדחת מחום גבוה ותשישות. החורפים בעמק הם קשים, הביצות כיסו את הדרכים הבלתי סלולות והעגלות שנועדו להביא מזון למתיישבים מתחנת הרכבת הסמוכה שקעו בבוץ.חודשים הם היו מנותקים ,ניזונו בעיקר מדגים מלוחים ומקמח תירס, וכשאלו אזלו הם היו על סף רעב.
שנתיים נמשך מאבקם במוסדות ובטבע, מבחינה חקלאית היו להם הצלחות אבל המאבק המתיש עם המוסדות שלא אפשרו להם התפתחות וקידום, חיסל את אפשרות קיומם במקום.
בלב כבד וברגשי אכזבה עמוקים הם נאלצו לעזוב את הישוב אותו חלמו להקים ולפתח,
אדמתם חולקה בין ישובי הסביבה .
התל נשאר כשהיה מספר עצים עליו ומעין זורם למרגלותיו,כל עדות לשהותם שם נמחקה, גם הביצות נעלמו.
גרעין "עתיד" התפזר בארץ, אבל רוחם לא נשברה והם תרמו את חלקם בהתיישבות בביטחון בתעשייה ובבניין הארץ.
ובמלאת שמונים שנה לעלייתם על הקרקע התאספנו –צאצאיהם לציין תאריך זה ולהציב שלט המספר את תולדות המקום לחולפים על פני התל, ולדורות החדשים שלא ידעום.
