בחרתי לספר על אירוע חשוב מתולדות הקמתה של מדינתינו -
הימים ימי השלטון הבריטי בא"י. בארץ נערכו הפגנות סוערות נגד הספר הלבן של הממשלה הבריטית אשר התפרסם ב 17.5.1939
בספר מופיעה מדיניות חדשה המבטלת את זכות העליה של יהודים אל הבית הלאומי היהודי. דבר זה היווה סכנה לבית יהודי בא"י.
לכן הישוב היהודי שישב בארץ התחיל לארגן הפגנות.
עיקרי "הספר הלבן" היו:
ארץ ישראל לא יכולה להיות שייכת לערבים או ליהודים.
בשטחי ארץ ישראל המנדטורית תוקם תוך עשר שנים מפרסום הספר מדינה דו-לאומית שתהיה שייכת לתושבי הארץ הערבים והיהודים כאחד.
מכסת העלייה היהודית בחמש השנים הקרובות תעמוד על סך 75,000 נפש (וגם זאת מתוך התחשבות במצב היהודים באירופה). בגל ראשון יוכלו לעלות 15 אלף יהודים (כדי לעזור מיידית ליהודים מאירופה), ובמשך 5 שנים יורשו לעלות עשרת אלפים יהודים כל שנה, סך הכול 75 אלף. מעבר למכסה זו העלייה תותנה בהסכמת הערבים.
תוגבל רכישת קרקעות על ידי יהודים.
בעקבות הספר הלבן צומצמה העלייה היהודית ולאחר שפורסמו תקנות העברת קרקעות מ-1940, הפכה רכישת אדמות על ידי יהודים מידי הערבים לכמעט בלתי אפשרית.
את אחת ההפגנות של שריפת הספר הלבן שנערכה בישוב רמתיים,אירגן סבא רבא שלי- אורי אוריאלי.
בימים אלו נולדה בתו הבכורה שהיא סבתי ולכן החליט סבא אורי לקרוא לבתו- נילי. ני"לי: נצח ישראל לא ישכח.
ההפגנות הביעו את מורת רוחם של היושבים בארץ לכן אירגנו הפגנות בצורת שריפות והדלקת אש וכן קבורת הספר הלבן בארון מתים.
בהפגנות התאספו הרבה אנשים, הניפו כרזות כמו:
"אם אשכחך ירושלים"
"תנו את ידכם לעמנו המקים את הבית הלאומי על יסודות יצירה וחיי שלום בארץ"
"נגביר כוחינו נעפיל ונעלה"
"לא להיכנע לגזירת הספר הלבן"
"לפני 2000 שנה יצאנו מהמדבר העם האנגלי אל תשלחינו לשם בחזרה"
"מדינת הרשע לא תקום בארץ יש ראל העברית בנו תבנה".
בזכות העמידה האיתנה של אנשי הישוב היהודי ואומץ ליבם באמצעות הפגנות, ספינות המעפילים ועוד. נסללה אט אט הדרך אל הקמת הבית הלאומי של יהודי העולם - הקמת מדינת ישראל כ- 9 שנים לאחר "שריפת הספר הלבן".
