יונה היא אחות של סבא שלי - בן ציון. החתונה של יונה, עם דב בעלה, הייתה אמורה להתקיים בירושלים, אצל דוד שלה הלל, בחופש חנוכה - 9.12.1947.
באותם ימים מדינת ישראל עדיין לא קמה, האנגלים שלטו בארץ, וקראו לה פלשתינה.
10 ימים לפני יום החתונה התקבלה באו"ם החלטת החלוקה. האו"ם החליט על הקמת שתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית, כשירושלים תהייה בין לאומית.
היהודים הגיבו על ההחלטה בשמחה רבה ורקדו ברחובות, ואילו הערבים החלו, מיד למחרת, בהתקפות על היהודים. כך החלה מלחמת העצמאות. הערבים ירו גם על המכוניות שנסעו בדרכים ובמיוחד בדרך לירושלים. ירושלים הייתה במצור. לא ניתן היה להגיע לירושלים ולהביא אספקה ומצרכים לחנויות, כמעט ולא היה אוכל, מים היו רק ממי גשמים שנאגרו.
בגלל המצב, יומיים לפני תאריך החתונה, יונה ודב החליטו להעביר אותה מירושלים לתל אביב. החתונה התקיימה בתל אביב עם מעט מאוד משתתפים, כיוון שבאותם ימים אי אפשר היה להודיע למוזמנים על השינוי ברגע האחרון. לא היו אז טלפונים. במושב עין ורד, שבו גרה יונה, היה רק טלפון אחד במזכירות, לא היו טלפונים סלולריים, לא היו מכוניות פרטיות, אוטובוס רק פעם או פעמיים ביום. לא היה מחשב, לא הייתה טלויזיה; בקושי היה רדיו.
הכיבוד שהוכן בירושלים לחתונה של יונה ודב, מהמצרכים המעטים שהיו, שימש את המשפחה הירושלמית של יונה, ועזר לה מאוד לעבור את ימי המצור הארוכים.
