הסיפור שמאחורי התמונה

תמונה: 

בתמונה אנחנו רואים טקס סיום קורס קציני הנדסה בשנת 1975.
סבא שלי הוא מפקד הקורס ומצדיע לכולם.

תמונה: 

בתמונה אנחנו רואים פלוגת הנדסה קרבית צועדת ביום העצמאות בחיפה בשנת 1964.
סבא שלי הוא מפקד הפלוגה וצועד בראש הפלוגה.

תמונה: 

התינוקת שבתמונה היא אמא שלי.

המבוגר הוא סבא שלי, לא נראה כמו סבא? זה בגלל שהוא רק בן 25.

כמה חדשים אחרי שצולמה התמונה, בשנת 1967, פרצה מלחמת ששת הימים.

תמונה: 

הטיול האחרון.
לפני 8 שני נסעה יפעת דודתי ז"ל לטיול האחרון בחייה. יפעת מאוד אהבה את הטבע והטיול האחרון באמת היה בחיק הטבע.
זה היה ביום חורף נעים ורענן סבתא רבה שלי, סבתא שלי ויפעת נסעו כולן יחד ליומיים לגליל העליון.

תמונה: 

בתמונה מצולמים אבא, אמא והאחים שלי. הינו בטיול בצפון הארץ עם בני הדודים. אחרי הליכה רגלית היגענו לנקודת תצפית שם ישבנו די תשושים והמתנו לכל המשפחה שתגיע. כאשר היגע הדוד שלי הוא צילם אותנו בלי שנדע ושלח לנו את התמונה במייל.

תמונה: 

היינו במיצפה התת ימי באילת. בילינו שם חצי יום ראינו איך מאכילים צבי ים ענקיים וכיצד נראים כרישים מקרוב. לאחר מכן היינו במופע קולנוע תלת מימדי. ואחר מכן חזרנו למלון לבריכה להמשך היום.

תמונה: 

הסיפור מאחורי התמונה

לפני 56 שנים,
קמה האחזות הנחל הראשונה-
נחלאים א' אל מול עזה- היא נחל עוז.
תמיד לאורך הגדר,
שומרים על הביטחון ומפריחים את השממה.
בנחל עוז גרים סבא וסבתא שלי, כבר חמישים שנים.
בשנים האחרונות נחל עוז שייכת ל"עוטף עזה", וסובלת מפגעי הקסאמים.

תמונה: 

הסיפור אני ציירתי את האיש, שכן שלנו בכפר בית דגן, שהזכיר מאוד דמות אינדיאני.
ציירתי את התמונה ב-1955.
היתה שנת בצורת והאיש הביט לשמיים וצעק: "אלוהים, תן לנו גשם!"
ובאותו הרגע בקשתי ממנו לא לזוז ובסופו של הדבר - זה מה שיצא.
האיש בציור חש עצב עמוק.
היום, כי שמתבונן בציור הזה, גם אני חש עצב בשנת ....
"האינדיאני" נהרג בתאונת דרכים בשנת 1969